ביטול כתבי אישום בביה"ד לעבודה עקב הפרת התחייבות של המדינה בעניין מועד הגשתם

1.         בפניי בקשת הנאשמים לביטול כתבי האישום בחמשת התיקים דלעיל (להלן:"כתבי האישום").

            המאשימה הגישה תגובתה לבקשה, וכן נערך דיון בו השלימו הצדדים טיעוניהם. לאחר קיום הדיון הגישה המאשימה הודעה, בה היא עומדת על עמדתה, ומבקשת לדחות את טענות הנאשמים.

            לפיכך, ניתנת ההכרעה דנן, המתייחסת לטיעוני הצדדים כפי שפורטו בבקשה ובתגובה, וכן בדיון שהתקיים וביתר ההודעות שהוגשו.

2.         כתבי האישום מייחסים לנאשמים עבירות שעניינן העסקת עובדים זרים שלא שלא כדין, וזאת בניגוד לחוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991.

טענות הנאשמים

3.         לטענת הנאשמים, יש מקום לבטל את כתב האישום, וזאת לאור התחייבות מפורשת של המאשימה, לפיה אם יוגשו כתבי אישום ייעשה הדבר עד מועד מסויים, אשר חלף עבר זה מכבר. התחייבות המאשימה ניתנה ביום 29.1.07, וקיבלה ביטוי בפסק דין של ביה"ד הארצי שניתן באותו יום. בהתאם להתחייבות, התחייבה המדינה להגיש את כתבי האישום בתוך 5 חודשים מאותו יום, דא עקא, שכתבי האישום הוגשו חודשים רבים אחר כך. התחייבות המדינה היתה גורפת ולא מסוייגת, והיא אף נכתבה בפסק הדין שניתן, כחלק בלתי נפרד ממנו. לא נכתב שם שההתחייבות תקפה רק לנושא הרשיון. בנוסף, עד היום לא ניתן הרשיון, ומכאן ללמד שההתחייבות היתה גורפת.

בחלוף המועד שפורט בהתחייבות המאשימה, שוכנעו הנאשמים כי כתבי אישום כבר לא יוגשו נגדם, והסתמכו על כך עת כלכלו צעדיהם. נאשם 2 [להלן: "הנאשם"] המשיך לנהל את חברת כח האדם שברשותו, מתוך הבנה שכעת יוכל הוא לחדש את רשיונו לפעול כקבלן כח אדם. הנאשמים הסתמכו על ההתחייבות שניתנה, והבינו שבחלוף המועד שנקבע, לא יוגשו עוד כתבי אישום. לפיכך, הם המשיכו לעבוד, תוך שהם מחזיקים משרדים ולקוחות. והנה, המועד עבר חלף לו, ורק כעבור זמן רב הוגשו כתבי האישום.

הפרת ההתחייבות פוגעת באינטרס ההסתמכות והציפיות של הנאשמים. לדוגמא, בכל מכרז אליו ניגשים, יש להביא אישור שאין תיקים תלויים ועומדים כנגד המשתתף במכרז. העיכוב בהגשת כתבי האישום גרם לכך שהתקופה הלכה והתארכה, והנאשמים אינם יכולים לגשת למכרזים.

            הנאשם ניסה מספר פעמים לחדש את רשיונו, אך בקשותיו נדחו בלא  הצדקה.

השיהוי בו נקטה המאשימה אינו סביר, ולא ניתן כל הסבר בגינו. עסקינן בשיהוי ניכר של חודשים רבים, בלא כל סיבה.

הותרת האישומים על כנם, תהווה תמריץ למאשימה לכלכל ענייניה מול נאשמים אחרים באותה הדרך. מאידך, ביטול האישומים יתמרץ את המדינה לעמוד במועדים שהיא עצמה קובעת, וכן לכבד התחייבויות שהיא נותנת לבתי משפט ולנאשמים.

לנאשמים זכות להליך הוגן וראוי, בין היתר לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וגם בכך יש כדי לתמוך בבקשה.

כאשר משקללים את עוצמת הפגיעה בזכות הנאשמים להליך ראוי, לאור חומרת העבירה ותום הלב מצד הנאשמים, ולאור המסר שראוי לשלוח לרשויות אכיפת החוק, התוצאה שצריכה להתקבל הינה קבלת הבקשה וביטול כתבי האישום.

לפיכך, יש מקום לבטל את כתבי האישום מחמת הגנה מן הצדק.

טענות המאשימה

4.         לטענת המאשימה, על בית הדין לדחות את הבקשה. התחייבות המדינה, כפי שניתנה לבית הדין הארצי, ניתנה אך ורק ביחס לרצונה של הנאשמת להגיש בקשה לקבל רשיון שיתיר לה לפעול כקבלנית כח אדם. הא ותו לאו.

            הודעת המדינה נשוא הבקשה היתה הודעה בלבד, ולא הבטחה, ולפיכך אין להסתמך עליה לצורך ההליכים דנן. הכוונה היתה שאם כתב אישום לא יוגש תוך 5 חודשים, אזי לא יעוכב הרשיון. לא היתה כוונה שאם לא יוגש כתב אישום תוך 5 חודשים,  אזי הוא לא יוגש כלל.

            אין בהתחייבות זו כדי לקצר את תקופת ההתיישנות אשר נקבעה בחוק לעבירות דנן.

יש ליתן משקל לחומרת העבירות דנן, וכן לאינטרס הציבורי, כדי למנוע מהנאשמים לחמוק ממתן הדין בגין העבירות שביצעו.